דברי ריבות · חלק קל״ז סימן ד׳

וכ"ת כל זה מיירי בקונ' לעצמו בממון חבירו אבל בנדון דידן טוען ראובן שלקח לעצמו במעות שלו וזכה לעצמו ונרא' לעניות דעתי מלבד הטענות שכתבו החכמים השלמי' הפוסקים ראשוני' שכבר קבל עליו להיות הכל בשותפת ויהיה ממונטון ואין בטענתו ממש מכל מקום נרא' לע"ד שכיון שאין ראובן יכול לחלק וליקח חלקו בתוך זמן השותפו' או התנאי שהתנ' עם השותפין כמו שהו' מוסכ' מכל הפוסקים אם כן כל מה שלקח הוא מן השותפות וגדול' מזאת כתב הרמב"ם פרק ז' הלכות הל' י"ג ג' שנתנו מעות לאחד לקנות להם המקח אם היו המעות מעורבות וקנה במקצת הדמים אף על פי שהית' כוונת השליח שזה שקנה היה לאחד מהם הרי המקח של כלם וחולקים אותו לפי מעותיה' כיון שהיו המעות מעורבים בשעת הלקיחה וכן פסק רש"י כמו שהביאו הטור סימן קפ"ד. הרי שאפילו שלא יהיו שותפין ונתנו כל אחד מעותיו צרור בפני עצמו לשליח והשליח עירבם וקנ' מהם זכו כולם כל שכן בנדון דידן שהיו שותפי' והמעות מעורבים וכשהי' לוקח המשי היה לוקח ממעו' המעורבים שכן נרא' מתוך דברי אגרותיו שבשעה שהיה לוקח המשי עדיין לא הלביש כל מעות השותפו' בקוברי ודאי שלא היו לו צרורו' מיוחדי' כי אם מעורבים ודאי שזכו כולם במשי והדין עם השותפים ומוטל על ראובן לצאת ידי חובתו ולקבל עליו דין תורה כי על הדין ועל האמת העולם עומד זהו מה שנראה לעניות דעתי ואומר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.