דברי ריבות · חלק קל״ז סימן א׳

להיות שמקדמת דנא נדרשתי למי ששאל על זה הענין ועם היות שלא באו בדברי השאל' ההיא טענות השותפין כל כך ארוכות וברורות כמו עתה מכל מקום חייבתי את ראובן וזיכיתי לשותפי' כ"ש עתה בראותי דברי השאל' הזאת כי טענות השותפין ברורות ושלמות כנראה מתוך דברי אגרות ראשונות גם אחרונו' ולכן עם היות ששם הארכתי בראיות עתה אין צורך כי ידים מוכיחות והאמת יורה דרכו ומה גם עתה אחר שכתבו על זה הענין הני אשלי רברבי החתומים לעיל שלא היה צריך לכלום אבל מ"מ כדי שלא להשיב פני השואל ריקם אכתוב ולא אאריך בדברים כי אם ראשי פרקים וזה דתני' בקמא פרק הגוזל דף ק"ב תנו רבנן הנותן מעות לשלוחו ליקח בהן חטין ולקח בהן שעורים, שעורים ולקח בהם חטים תני חדא אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו ותניא אידך אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע. אמר רבי יוחנן לא קשיא הא רבי מאיר דאמר קננהי בשנוי ולכך אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו הא ר' יהודה דאמר לא קני ליה בשנוי ופסק רב אלפס וכיון דקיימ' לן כרבי יהודה דלא קני לי' בשנוי חזינן אם לסחור' נותן לו בתורת שותפו' אם פחתו פחתו לשליח מפני שהוא משנה ואם הותירו הותירו לאמצע דאפי' לרבי מאיר כיון דלסחור' יהבינהו ניהלי' לא קני ליה בשנוי ואם לא נתן לו בתורת שותפות אלא לקנות מהן חטים ולא יטול ממנה כלום אם פחתו פחתו לשליח ואם הותירו הותירו לבעל המעות דהלכה כרבי יהוד' דלא קני ליה בשנוי וכן פסק הרמב"ם פרק חמשי הלכות שלוחין ושותפין וכן הרא"ש בפסקיו דהגוזל עצים וכן הטור סימן קפ"ג וכן רבינו ירוחם באופן שלדעת כלם כל המשנה ידו על התחתונה.