דברי ריבות · חלק קל״ו סימן ד׳

הרי שצווהו השותפין על כך שיזכה בסחורה ההיא בשביל' וגם הוא הסכים על דעתם שהרי כתב באגרת אחרת וזה לשונו קואנטו אלוקי דיזייש דילא שידה בלאנקה פאשט' אגור' אבימוש דיפארטידו קומו מ"ב מיל אש' אאון טינגו פור אינפליאר קומו ט"ו מיל הרי מתו' דבריו מודה שזיכה לכולם במשי וגם שעדיין לא הלביש כל המעו' באופן שכשמשך משך לכולם וזכו השותפין משעת המשיכה ולאו כל כמיניה לומר לעצמי לקחתי ומשכתי אפי' שהוא מוחזק והמשי בידו שהרי כתב הטור סי' ע"ד גדולה מזו וזה שאם אמר ראובן לשמעון זכי לי אפי' אם הגביה סתם אינו נאמן שמעון לומר לצורכי הגביהתי' אפי' בעוד' בידו כ"ש בנדון דידן דאיכא תרתי חדא שהם השותפין אמרו לו זכו בשבילנו וציוו שיהיה הכל מונטין. ועוד שהוא הסכים על ידם והוד' בכתב שזכה לכלם דפשיטא ופשיטא שאינו יכול לחזור בו ולאו כל כמיני' לומר לעצמי זכיתי. מכל מה שכתבתי גזרתי אומר שהדין עם השותפין הנז' ולכן חייב ראובן לתת חלק מהמשי לשותפין הנז' ולהצדיק עליו את הדין ולקבל עליו עול תורה ואל ישעה בדברי שקר כי אין לו רגלים והאמת יורה דרכו זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.