הרי שלדעת כל הפוסקים כל המשנ' ידו על התחתונ' ולכן בנדון דידן עם היות שהתנו השותפים שיקח סחורות רמוזות ולא אחרות היה זה להיות ידם על העליונ' שאם יהיה איז' פחת שיהי' על המשנ' אבל מכל מקום לא הפסידו בזה חלקם מהשבח שהשביח ראובן בסחור' שלקח שלא קנה בשנוי דהלכ' כרבי יהוד' דלא קני בשנוי כמו שכתבתי וכל מה שכתבתי הוא עם היות שהשותפים לא גילו דעתם אם היה רצונם ליכנס באות' הסחור' מכל מקום הרשות נתונה בידם לעשו' מה שירצו כי ידם על העליונ' כל שכן בנדון דידן שכבר כתב שותף א' בשם כלם שהיו מרוצים להכנס באות' הלבש' דפשיטא ופשיטא דמהני שהרי אפי' אם יהיה פחת היו חייבים השותפים לקבל עליהם הפחת בשביל אותה ההודאה עם היות שהתנו ביניהם בכתב להפך כל שכן השתא דיש שבח וניחא להו בהכי.
דברי ריבות · חלק קל״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
