דברי ריבות · חלק קל״ד סימן ד׳

וראיה לזה שכתב הרמב"ם בהלכות שלוחים ושותפים פ"ה עבר ועשה שלא מדעת חבירו ואחר כך הודיעו ואמר לו עשיתי כך וכך והסכים למעשיו הרי זה פטור ואין הדברים האלו צריכין קנין אלא בדברים לבד וכן פסק הטור סי' קע"ו ואין שום חולק על זה ומה שטען ראובן שדברי אגרות השלוחות לא יביאו ראיה מהם ולא יעלו ולא יורידו אלא דברי השטר הן מאושרים וכו' נרא' שטענתו לא מעל' ולא מורדות שהרי כתב רב אלפס ז"ל פרק הגוזל עצים וז"ל והיכא דשדר ליה לחברי' כתבא ואמר ליה ההוא מידי דאית לי גבך שדרינהו ניהלי בהדי פלניא ושדרינהו ניהלי' לא מחייב באחריותיהו דהכי נהגו האידנא תגרי וקימא לן בכי הא דמנהגא זו מילתא היא והכי שדרו ממתיבתא.