וגדולה מזאת אמרו ז"ל דלא מבעיא בנדון דידן שהאלמנה תובעת כתובתה שהיא באה מכח ב"ח דפשיטא דקודמת אלא אפי' אם אינה תובעת כי אם מזונות דאינה באה כי אם מכח תנאי ב"ד כמו הבנות האלמנה קודמת וראיה בבתרא פרק מי שמת עשו אלמנה אצל הבת כבת אצל האחין בנכסין מועטין מה הבת אצל האחין הבת ניזונת והבנים יחזרו על הפתחים אף אלמנה אצל הבת אלמנה ניזונת והבת תחזור על הפתחים וכן כתב הרמב"ם אישות פרק י"ט הניח אלמנה ובת ממנה או מאשה אחרת ואין בנכסים כדי שיזונו שתיהן האלמנה ניזונת. ועוד כתב מגיד משנה פרק כ' על זה הענין וז"ל ודע שכ"ש אם האלמנה תובעת כתובתה שהיא דוחה מזון הבת ופרנסת' בין מקרקע כדין הגמרא בין ממטלטלין מתקנת הגאונים שהרי כתובה טורפת ממשועבדין ועוד כתב הטור סימן קי"ג בשם הר"ר יצחק קרקישא אי איכא אלמנה ובת אלמנה תובעת כתובה או מזונות פרנסת אלמנה קודמת שהיתה בעלת חוב דאב ובת בעלת חוב דאחי ואפילו אין שם אלא מטלטלי דלא שייך בהו דין קדימה כי היכי שהיא קודמת כי איכא מקרקעי דכי תקון לגבות כתוב' מזונות ומטלטלין כעין דינא תקון ולענין דינא היכא דאיכא קרקע אלמנה קודמת לגבות כתובתה, כלל העולה מדברי כי הדין עם האלמנה ואיני מאריך יותר להיות כי הדברי' ברורים וגמרא ערוכה וכל הפוסקים מאירים ומזהירים כספירים וכל מה שכתבתי מדברים ומבארים ואין איש כנגד זה ידו מרים לפי מה שאומר לי לבי אני יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק קכ״ח סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
