וא"ת נימא אפכא שכונתו היתה ללשון מתנה כיון שאמר אחר כך שאחר פטירת הזרע שיתנו ללאה ולאחרי' עמה כך וכך ואין אדם מוציא דבריו לבטלה ואם ללשון ירושה איכוון אין בדבריו כלום דאין לירושה הפסק וי"ל דאמרי' בגמרא דלא מהני לישנא דמתנה דראשון גם לשני אלא בתוך כדי דבור אבל לאחר כדי דיבור לא ומה שנתן ללאה היה לאחר כדי דיבור ממה שאמר וכל שאר נכסי לזרע אשר תלד ולכך לא נפרש אותו בלשון מתנה בעבור שיועיל למה שאמר אחר כך שהוא לאחר כדי דבור זהו מה שאמר לי לבי אני יצחק בכ"ר שמואל אדרבי ז"להה.
דברי ריבות · חלק קכ״ה סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.