נשאול נשאל דבר מעמדי על ענין לאה שנתאלמנ' ונשארו לה בנות ובנים קטנים ובהמשך הזמן גבתה כתובת' על פי בית דין ונשאת לאחר ומינו הב"ד אפטרופוס על נכסי היתומי' אחר כן בהמשך הזמן הגיעה בת אחת לפרקה ונשאוה אמה והאפטרופוס לראובן ונתנו לה נדונייתה ע"פ ב"ד ובתוך ימי כנראה חסרות כאן מספר מלים לתופסה או אחר כך נתנה לאה לראובן מתנה ולבתה מתנות רבו' אחר זמן נפטרה הבת אשת ראובן בלא זרע באופן שהוצרך ראובן לחזר ליורשי אשתו שהם היתומי' הקטני' חצי הנדונייא ובירר ראובן הנז' איש אחד ואפטרופוס היתומי' איש א' ושמו המטלטלי' ולקחו חלק מגיע ליתומי' מירושת אחותם עתה בא אפטרופוס היתומים וטען ואמר שהפשרן ששם הנכסים טעה בשומתי ויש בו כדי אונאה או יותר ושיחזיר ראובן האונאה ועוד טען האפטרופוס ואמר כי המתנות שנתנה לאה לחתנה ולבתה הם גזל שגזלה מן היתומים וכיון שכן שלא זכה בהם ראובן הנז' וצריך שיחזירם ליתומים וראובן טוען ואומר שכבר מינה ובירר האפטרופוס אותו הפשרן ונתפייס עם שומתו עד שהחזיר לו שטר הכתובה וקרעוה קרע ב"ד וגם המתנות שנתנה לה חמותו שהיו שלה שהיו לה נכסי' מלבד נכסי היתומי' הדין עם מי.
דברי ריבות · חלק קכ״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
