שנית שאפי' שנאמ' שהיה לו למכרם על כל פנים אין זו פשיעה כי אם גרמא בנזקין דפטור וזה כי זה לא עשה שום מעשה בגו' הדבר לשנאמר שהוא מזיק כי אם שב ואל תעשה והוי גרמא ופטור דגדולה מזאת סבר רבה למימר דהוי גרמא בקמא פרק הגוזל עצים השף מטבע של חבירו פטור מ"ט דהא לא עבד ולא מידי והני מילי דמחיי בקורנס' וכו' הרי שאפילו עשה בו מעשה כיון דלא חסריה חשיב ליה גרמא ואפי' לסברת המקשה לא חשיב ליה מזיק אלא משו' דעשה מעשה אבל לא עשה מעשה פשיט' דהוי גרמא לכולי עלמא וז"ל רש"י אלמא אע"ג דלא חסריה כיון דעשה מעשה בגופו לא גרמא קא חשיב וכן כתב הרא"ש בשם ר"י פרק כיצד הרגל נראה כשלא עשה מעש' בגופו פשיטא דהוי גרמא ועוד דלא בריא היזקא דמי יימר שיפול דליקה גדולה כזאת שלא יוכלו להצילם וכיון דלא בריא היזיקה לאו דינא דגרמי הוא אלא גרמא בנזקין ופטור ואע"ג דלגבי זוזא דצריפא דאורבנא חשיב ליה פשיעה לגבי נורא שאני התם דהוה להו כספים ואין להם שמירה אלא בקרקע ופשע בהניחם שם.
דברי ריבות · חלק קכ״ג סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.