נראה לע"ד שאינו חייב מכמה טעמים אחד שכיון שכתבתי שיש לו דין אפטרופא אין צריך רשות ב"ד למכור או לשהות אלא הוא יעשה כפי הנראה לו שמה שצריך ראות עיני הב"ד הוא במי שיש בידו סחורה של יתומים ולא נתמנה אפוטרופוס אבל למי שהוא אפוטרופוס יעשה כפי הנראה לו וכן כתב חו"מ סימן ר"ץ ובנידון דידן יוכל לומר שככה נראה לו שהיה תועלת יותר ליתומים שלא למוכרם שהיו מטלטלין של עזבון בית אביהם ואולי כשיגדלו יהיו צריכים להם ולכן לא מזבין להו אי לאו בדמי יתירי כדאיתא בהזהב וכן פסק הטור סימן רס"ז ואולי לא מצא דמי יתירי ולכן לא מכרם ומה שאמר בגמ' מטלטלין דיתומי' מוכרין אותם לאלתר כבר כתב רש"י שם שלא ירקבו משמע דכשהם מטלטלין שיש חשש שירקבו צריך למכרם אבל בנדון דידן כפי מה ששמעתי היו דברים קיימים שהיו כלי נחוש' ובגדי פשתן העומדים ימים רבים.
דברי ריבות · חלק קכ״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.