וא"ת והרי כתב הנפטר ולית מי שימחה בידה וגם לא יוכל שום יורש לתבוע ממנה כל ימי חייה שום דבר שנראה מכל זה שאין שום צד להרהר אחריה בכל מה שתעשה ולא לשאול ממנה שום חשבון ליתא שכבר כתבתי שלא כתב זה אלא לכבודה וכוונתו בזה שלא להוציא הנכסי' מידה אפי' שיגדלו היתומים שמן הדין כיון שהגדילו היתומים נותן להם האפוטרופס ממון מורישן כמו שפסקו כל הפוסקים אבל זה צוה שתהיה אשתו אפטרופא כל ימי חייה כדי לכבדה וזו היא כונתו באומרו לית מי שימחה בידה כלומר תנו לה נכסי שאינו צריך לאפטרופו' אבל שתוכל הוא לצאת בשום דבר אפילו כחוט השערה מדין אפטרופוס שמינהו אבי יתומים אין לה רשות כאלו היא אפטרופוס בעלמא שאין לו חלק ונחלה בנכסי' ואין לה כח אחר כי אם לחלק הנכסים בשעת פטירתה בין היורשים כפי ראות עינה להרבות לאחד ולגרוע לאחר אבל אין לה כח להסתיר ולהפריד מהנכסים אפי' שוה פרוטה זהו מה שנראה לע"ד ואומר לי לבי נאום יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק ק״כ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.