שאלה ראובן שצוה מחמ' מיתה שיהיו כל נכסו לאשתו ושייר קצת מטלטלין לבן קטן אשר לו וגם כן הניח אשתו הרה וצוה גם כן יתנו לילד שיולד כך וכך מנכסיו ובתוך צואתו צוה ג"כ ואמר כך וכך מעות שיש לי ביד פלוני ופלוני יהיו ג"כ לאשתי באופן שכל מה שיש לי יהיה לאשתי לבד המטלטלין אשר הניח לבניו הקטנים ועתה באה אשתו של ראובן הנפטר וצווחת בב"ד ואמרה ללוי כך וכך מעות שעזב בעלי בידך תנם לי כי כך צוה בעלי מה שבידך וכל נכסיו יהיו לי ולוי אומר לאו בעל דברים דידי את ואין לך עמי דין ודברים שהמעות אשר בידי הם בחזקת היתומים ואיני נותן לך כלום עד שנעמיד אפטרופ' ונחפש בזכותם ויתנו לי מחילה או תמתין עד שיגדלו הנערים ואשת ראובן צווחת ואומרת הנה העדים אשר צוה בעלי לפניהם שאין ליתומים באלו הנכסים כלום כי כן צוה לפני מותו יתנו כל נכסי לאשתו ופרט גם כן כך וכך שיש לי ביד פלוני ופלוני הכל יהיה לאשתי לבד קצת מטלטלין ששייר לבניו ילמדנו מורה צדק אם נזקקין לנכסים הללו מבלי שיעמידו אפוטרופוס כי אין מי שיחפוץ להיות אפוטרופוס ואם בקבלת העדות מהעדים אשר צוה בפניהם ראובן שקבלו עדותם בפני ב"ד אם תזכה אלמנת ראובן בנכסים אשר ביד לוי אשר הניח לה בתורת מתנה ע"כ.
דברי ריבות · חלק קכ״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.