דברי ריבות · חלק קט״ו סימן ה׳

ועוד בר מן דין לבי אומ' לי לע"ד דכולי עלמא מודו בנדון דידן שהשטר השני קיים ולאו כל כמיניה של תובע לומ' לאו כלום הוא כי אני נאמן יותר מהשטר השני מכח הנאמנות הכתוב בשטר הראשון והטעם כי השטר השני אינו נוגע שום דבר בנאמנות הכתוב בשטר הראשון ולא בא כי אם לפרש שאותו החוב יהיה נפרע בזה האופן וכן נראה מלשון השטר השני שאומר נפרעים בזה האופן וכו' ולכן לו הונח שנאמן התובע לומר לא נפרעתי מכח הנאמנות הראשון מ"מ כשבא ליפרע לא יפרע אלא בזה האופן הכתוב בשטר השני מהספרים הידועים וההלבשה יהיה שלו טובה או רעה שכן התובע הקפיד על זה כנראה מתוך השטר השני וזה התנאי רוצה לומר אופן הפרעון אינו מכחיש הנאמנות כי הנאמנות לא היה כי אם שלא יוכלו לטעון האחים פרוע הוא לא כלו ולא מקצתו אבל לפרוע לו במעות בעין לא האמינוהו אלא אדרבה התנו עמו בשטר השני שיהיה נפרע מהספרים ולכן אף אם יהיה התובע נאמן לומר לא נפרעתי כפי דעת החולקים מ"מ לא יפרע אלא ממה שהלביש הספרים כי כן התנה עם האחים והם האחים חייבים לסלק כל מערער וטוען כנגדו ככתוב בשטר השני.