וראיה לזה דגרסינן בגיטין פ"ק הנהו גינאי דעביד חושבנא בהדי הדדי פוש חמש איסתרי זוזי גבי חד מינייהו אמרי ליה יהבינהו ניהליה למריה ארעא באפי מרי ארעא וקנה מיניה לסוף אזל ועבד חושבנא בין דיליה לנפשיה לא פש גביה ולא מידי וכו' ופסק ר"ח ור"ת דמיירי שהיו בעלי דינין מודים לו או היה הדבר ידוע בעדות ברורה דלא פש גביה מידי אבל מדנפשיה אין נאמן לומר טעיתי במה שהודיתי אע"גב דאית ליה מיגו דאי בעי אמר חזרתי ופרעתי וכן נמי תנן בשבועות מנה לי בידך אמר ליה הן למחר אמר ליה תנהו לי אם אמר נתתיו לך פטור אין לך בידי חייב ואמאי לא מהימן לומר אין לך ביד שטעיתי שהייתי סבור להיות חייב ואיני חייב כלום מיגו דאי בעי אמר פרעתי אחר כך אלא משמע דבמיגו לא נאמן לומר שטעה אף כאן בנדון דידן לא מהימן לומר ר' יעקב בן ריי טעיתי בכתיבתי וחתימתי שחשבתי לקבלם ולא קבלתים שקודם שיודה האדם מדקדק בחשבונו ולא שכיח שיטעה האדם והוי מיגו במקום עדים ואין בדברי ר' יעקב בן ריי ממש והדין והאמת עם ה"ר יהודה פינסו יצ"ו ולהיות לזכות ביד ה"ר יהודה פינסו הנז' כתבתי מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק קי״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.