דברי ריבות · חלק קט״ו סימן א׳

אחר העיון והדרישה בטענות השתי כתות נראה לע"ד כי הדין עם האחים הנתבעים והטעם כי עם היות שהוא אמת כי הטענה שטוען התובע באומרו כי כבר האמינוהו האחים הנתבעי' כמו שכתוב בשטר הראשון שהאמינוהו כשני עדים כשרים כל זמן שלא יהיה קרוע קרע ב"ד ובודאי שהיא טענה חזקה שבועות דף מ"ב פ' שבועות הדיינין ההוא דאמר ליה לחבריה מהמנת לי כבי תרי כל אימת דאמרת לא פריענא אזל פרעיה באפי תלת' אמר רב פפא כבי הימניה המיניה כבי תלתא לא הימני' אמ' ליה רב הונא בריה דרב יהושע אימור דאמרי רבנן דאזלינן בתר רוב דיעות הני מילי לענין אומדנא דכמה דנפישי בקיעי טפי אבל לענין עדות מאה כתרי ותר' כמאה וכן איפסיקא הלכתא וכן פסקו כל הפוסקים ונוטל בלא שבועה וכמו שכתב הטור סי' ע"א וז"ל ואם כתב תהא נאמן עלי כשני עדים אפילו הביא מאה עדים הוא נאמן מהם ונוטל בלא שבועה.