דברי ריבות · חלק ק״ח סימן א׳

מעשה שהיה כך היה ראובן ושמעון עשו משא ומתן ביניהם מכל כך עורות ונתחייב ראובן בשטר לתת לשמעון סך כל כך עורות ובקנין ושבועה לזמן פלוני ולוי נכנס ערב קבלן ופרען בעד ראובן החייב הנז' וזה נוסח השטר שעשו ביניהם אות באות תיבה בתיבה בפנינו עדים חתומי מטה בא ראובן ואמר לנו הוי עלי עדים וקנו ממנו קנין גמור ושלם מעכשיו וכתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח וחתמו ותנו ביד שמעון וביד באי כחו וביד כל מוציא שטר זה בעדו ובשמו לראיה ולזכות מחמת שאני מודה בפניכם הודאה גמורה שרירא וקיימא כמודה בפני ב"ד חשוב דלא להשטאה ודלא למהדר מינה מן יומא דנן ועד עלם איך אני חייב לו חוב גמור נקי ובר סך שלש מאות ושלשים עורות מלוחים חשובים כפי ראות איזה סוחר שיברר שמעון הנז' שלא יהיו עיקאראליש וכל תנאי עורות עובר לסוחר וקבענו זמן הפרעון עד כל חדש סיון בע"ה ונתחייבתי לתת אותם לו קודם שאתן לשום אדם אפילו עור אחד פרעון שלם בלי שום פחת ומגרעת כלל ובלי שום שאלת זמן ב"ד כלל ובפנינו עדים נשבע ראובן שבועה חמורה לדעת המב"ה ולדעת הנ"ב ולדעת שמעון הנז' לפרוע לו כל העורו' הנז' לזמן הנז' ובאותו הזמן שנתחייב חוב העורו' הנז' כבר היו לו קצת עורות מוכנים בעין וכך אמר לנו ראובן הנזכר אם יהיה באופן שלא אתן לו העורות הנז' לזמן הנז' נתחייבתי בכח השבועה הנז' לפרעם לו ערך ארבעים לבנים כל אחד מהם בין אם לא אתן לו שום עור בין אם אתן לו מקצתם נתחייבתי לפרעם לו ערך ארבעים לבנים כנז' או דמי כלם אם לא אתן לו שום עור או דמי מה שישארו ואם אתן לו מקצתם והתנו שאם ח"ו יעבור ראובן הנז' ולא יתן לו העורות לזמן הנז' מעתה ומעכשיו נתחייב בקנין גמור ובשבועה חמורה בש"י לדעת המב"ה ולדעת שמעון הנז' לפרוע לו העורות הנז' ערך ארבעים לבנים כל אחד מהם שהם בין הכל שלשה עשר אלפים ומאתים לבנים ולא יוכל להכריחו אחר הזמן הנז' שיקח העורות אלא שיפרע לו הסך הנז' במעות בעין ואם יתן לו לזמן הנז' מקצת העורות יפרע לו סך הנשארים לערך הנז' ובפנינו עדים חתומי מטה בא לוי ונכנס ערב קבלן ופרען בעד העורות הנז' לזמן הנז' או הם או דמיהם ערך ארבעים לבנים כנז' באופן שאם רצה שמעון מזה גובה רצה מזה גובה כל חוב משלם ונאמנות גמורה האמינו החייב ראובן והערב לוי לשמעון הנז' בשני עדים כשרים באופן שלא יוכל לומר פרעני שטר זה לא כלו ולא מקצתו כל זמן ששטר זה יהיה קיים ולא יהיה קרוע קרע ב"ד והקנו לו ארבע אמות קרקע בחצרם מקרקעי ואגבן מטלטלי להיותם אחראין וערבאין ומשועבדים לחיוב הנז' וזה השטר לא יפסל מחמת חסיר או יתיר וכו' ובכל חזקי סופר וכו' ויד בעל השטר על העליונה וכך אמרו לנו החייב ראובן והערב לוי אחריות וחמר וחוזק שטר הודאת חוב זה קבלנו עלינו ועל כל הבאים מכחנו בחומר כל שטרי הודאות והלואות הכשרי' ונהוגים בישראל העשוים כהוגן וכתקון חז"ל דלא כאסמכתא וכו' בביטול כל מיני מודעי וכו' וקנינן מהחייב ומהערב לשמעון וכו' וזה היה היום וכו' והכל שריר ובריר וקיים עכ"ל השטר.