ועתה עבר זמן נתינת העורות ועבר ראובן על שבועתו ולא נתנם לשמעון אלא מכרם לאחר ושמעון תובע מראובן החייב ומלוי הערב דמי העורות ערך ארבעים לבנים העור כאשר התנו ביניהם ואינו רוצה ליקח עורות טוען ואומר שכבר עבר זמן נתינת העורות וכיון שלא נתנם לו אז כדי שיוכל לשלחם לאנקונה בזמן ששולחים לשם העורו' בעגלות אלא שמכרם לאחר נמצא שהעורות שמכר ראובן היו של שמעון ולכן אומר שמעון שכיון שלא נתנם לו לזמן שהתנו ביניהם שאינו רוצה עתה ליקח עורות אלא דמי העורות ערך ארבעים לבנים העור וראובן החייב ולוי הערב אומרים שאינם רוצים ליתן ולפרוע העורות לשמעון אלא לפורעם לו כערך המעות שנתן שמעון לראובן בשעת המכר.
דברי ריבות · חלק ק״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.