ואפילו אם תמצא לומר דאויר רשות הרבים לא הוי אלא הפקר באופן שהאויר שכנגד עליית ראובן אינו שלו מכל מקום בנדון דידן יכול ראובן לעכב ביד שמעון שכבר קדם ופתח חלונו וזכה באור אותו האויר כזוכה מן ההפקר וכמו שכת' הרשב"א סימן אלף פ"ה מי שקדם ופתח חלון על ר"ה הרי זריז ונשכר וכו' וכיון שכבר זכה הרי הוא שלו ועכשיו כשמגביה שמעון בנינו ומאפיל עליו הוה ליה כאלו בונה בתוך רשות ראובן וחייב להתרחק ממנו ואף על גב שכתב הרשב"א סימן אלף ק"ל וגם סימן אלף פ"ה שמי שפתח חלון בכותלו לר"ה כנגד אויר בית חבירו ואחר כך עמד השני ורצה להגביה כותלו ומאפיל עליו וכו' פסק שם שיכול להגביה ואינו נמנע אעפ"י שאין ביניה' ארבע אמו' שאני הת' שחבירו שכנגדו המגביה כותלו בונה בתוך שלו ולכן אין מועיל חזקת החלון להשתמש מאויר רשות חבירו שלא מדעתו עד שיעכב עליו שלא יגביה כותלו שם ברשותו וכמו שכתב שם הרב הנזכר וז"ל שזה אומר כל מה שאתה משתמש באויר רשותי שלא מדעתי אינך רשאי אבל בנדון דידן ששמעון בא לבנות בתוך רשות ראובן כיון שכבר זכה באותו האויר כבר נקרא רשותו ודאי שיכול ראובן למחות בידו ולהיות הענין ברור לעניות דעתי איני מאריך בראיות וכל החולק על זה עליו להביא ראיה זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי נאם יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק ק״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.