ראובן הוציא בליטת עלייתו לחוץ וברוחב הבליטה מן הצד פתח חלון והחזיק בו כמה שנים לסוף נמלך שמעון שכנו להוציא גם הוא בליטת עלייתו ועתה טוען ראובן שירחיק בנינו ארבע אמות מכנגד חלונו שלא יאפיל עליו וכו' והשיב כיון שכל אחד יכול להוציא בנינו לרשות הרבי' לא הוי האור מלפני ביתו הפקר אלא הוי כחצר השותפין וכשפתח ראובן חלונו כנגד האוי' שלפני בית שמעון שלא כדין פתח כיון שגם שמעון יכול להוציא בנינו ועד הנה לא היה שמעון מקפיד כי לא היה מזיק לו ולא היה יכול למחות בו הילכך אין לו חזקה לראובן ויכול שמעון לבנות לפני חלונו ומצוה לומר לשמעון שאינו מחויב להרחיק וכו' אף כאן בנדון דידן אפילו היה בנוי כבר בנין שמעון כנגד אויר עליית ראובן היה מצוה לומר לראובן שיכול למחות בבנינו כיון שבא לפתוח חלון ברשותו ובאויר דחשיב כרשותו כל שכן בנדון דידן שראובן פתח החלון ועתה בא שמעון לבנות כנגדו שמוחין בידו.
דברי ריבות · חלק ק״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.