דברי ריבות · חלק ק״ז סימן ב׳

תשובה נראה לע"ד שהדין עם ראובן ויכול למחות ביד שמעון שלא יגביה בנינו נגד חלונו והטעם שלא ימנע או אויר רשות הרבים חשבינן ליה כחצר השותפין או חשבינן ליה כהפקר דכל הקודם זכה אי חשבינן ליה כחצר השותפין וכמו שכתב הרא"ש וז"ל בתשובותיו כלל צ"ט וכיון שכל אחד יכול להוציא בנינו לרשות הרבים לא הוי אור מלפני ביתו הפקר אלא הוי כחצר השותפין ואם כן בנדון דידן נמי ודאי חשבינן ליה כחצר השותפין כיון שמנהג קבוע בעיר שכל אחד פותח חלון על רשות הרבי' שהדרך של מלך הוא וכך רצה שכל הבא לפתוח על הדרך יפתח ואינו פותח על רשות חבירו ואינו משתמש בשל חבירו כלום וכיון שכן האור שכנגד עלית ראובן לא הוי הפקר כיון שכל זמן יש לו רשות לפתוח שם חלונות אלא הוי כחצר השותפים וכיון שכן הוא לא מבעי' בנדון דידן שעתה בא שמעון לבנות כנגד החלון דפשיטא שיכול ראובן לעכב על ידו אלא אפילו היה בנוי כבר זה כמה קודם פתיחת החלון ועכשיו פתח ראובן חלונו היה דוחה אותו והטעם שכששמעון בנה כנגד האויר של עלית ראובן שלא כדין בנה שלא היה אותו האויר הפקר אלא זכותו של ראובן כיון שראובן יכול לפתוח שם בכל עת חלון ומה שלא עכב ראובן עד עכשיו על הבנין הוא מפני שלא היה מזיק לו ולא היה יכול למחות בו ואין מועיל חזקה אלא במקום מחאה אבל עכשיו שפתח חלונו ועתה מזיק לו יכול למחות בידו כיון ששמעון לא בא בטענת מכר או מתנה וכן כתב הרא"ש בתשובותיו כלל צ"ט.