סימן לבשתי אחיות שותפות בכל ממונם וחלתה א' וצותה מחמת מיתה ובכלל דבריה צותה לאחותה שתתן כל הבתים שלהן להקדש אחר פטירת עצמה וקבלה עליה לעשות כן וקנו מידה על כן ובאחריות על יורשיה ונתרפאה החולה וחזרה מדבריה ומתה הבריאה אין להקדש זכות בחלק הבריאה שהיתה שמתה עתה עד שתמות זאת שהיתה חולה ונתרפאה כי לא היתה כוונת שום אחת מהן להקדיש הבתים האלו עד אחר מיתת שתיהן והבריא' שמת' צותה מה שצות' על דעת אחות' החול' וכשעמדה הא' מחולייה וחזרה בה בטלה צואתה גם צואת אחות' שנעשית על דעתה עד שימותו שתיהן וכן כל כיוצא בהן. סברא:
חזה התנופה · סימן ל״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chaim Shaal, Lemberg, 1886
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חזה התנופה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.