חזה התנופה · סימן ל״א

סימן לאשטר שכתבו בו שפ' בן פ' הכהן לוה מפ' כו"ך. אין חתימת העדים בשטר ההוא ראיה להחזיקו בכהן אם קראו ערעור על כהונתו. כי אין חשש למלוה אם הלוה הזה כהן או ישראל ולכן לא דקדקו העדים ועל כזה נאמר אין מעלין משטר ליוחסין. וה"מ לענין כהונה אבל לענין חירות ושחרור אם נכתב השטר על מי שהי' מוחזק לעבד פ' גר צדק לזה מפ' מעלין אותו משטר זה לשחרור והרי הוא בן חורין דודאי דקדקו העדים קודם שחתמו שטר זה כדי שלא להפסידו על אדונו בחתימתן. כי דרך העדים לחקור הענינים יפה קודם שיחתמו עליהם כי כן אמרו חזקה שאין העדים חותמין על השטר אא"כ נעש' גדול וכן בכל דבר וכשכתבו פ' גר צדק יפה דקדקו קודם שחתמו והרי העידו עליו שהוא בן חורין. וכ"ש אם אדונו של זה העב' ראה וידע בשט"ז ולא מיחה שהרי הודה ולכן אם אחר זה טען רבו שהוא מעולם לא שחררו אין שומעין לו אבל כופין אותו לכתוב לו שטר שחרור כדי שלא יפגע בו למחר בשוק ויאמר לו עבדי אתה. והשטרות שמשעבדין העבדים על עצמן עבדים לאדוניהם בסך גדול קודם שחרורם אינו אלא אסמכתא בעלמ' כדי לאיים עליהם כדי שיעבדו אותם אחר שנשתחררו כי כן המנהג ולכן אין גובין מהן שטרות כאלו אחר שיצאו לחירות. ראיה פ' מי שמת ופ' ב' דייני גזילות וקדושין: