בנין ציון · חלק ס׳ סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אמנם גם על הראיות שהביאו התוספ' לסברא זו כבר השבתי לענ"ד בחדושי למסכת נדה דהנה התוספ' הוכיחו סברתם משלשה מקומות ממה דאמרינן ב"ק (דף י"א) גבי שלי' שיצתה מקצתה וחומרא דאתי לידי קולא הוא וכנ"ל וממה דאמרינן נדה (דף כ"ז) המפלת מין בהמה חי' ועוף ושלי' שאינה קשורה עמהן חוששין לוולד אחר הרני מטיל עליהם חומר שני וולדות שהקשו התוספ' לרבנן נימא שלא תשב רק ז' לטומאת לידה דאימר אין וולד בשלי' ואפילו יש שמא זכר הוא ותרצו דא"כ אם תראה ביום ל"ד ותחזור ותראה ביום מ"א איכא למימר נמי אימר לא ילדה כלל והוי במ"א שומרת יום כנגד יום ואפי' איכא וולד אימר נקבה היא ושתי ראיות דם טוהר הוא אי אפשר בתרווייהו למיזל לקולא דסתרי אהדדי אזלינן בתרווייהו לחומרא עכ"ל וכן כתבו עוד שם (דף כ"ט) אמה דתנן המפלת ואין ידוע אם וולד הי' אם לאו תשב לזכר ולנקבה ולנדה ע"ש ועל כל הראיות האלה יש להשיב ע"פ מה שכתב הש"ך בי"ד (סימן ק"י) בדיני ס"ס (כלל כ"ט) בשם הרא"ה ושאר פוסקים דבמקום שיש חזקת איסור לא מהני ס"ס להתיר ולפ"ז כיון דתנן שתשב לנדה ע"כ איירי בראתה דם עם הלידה או דסבירא לי' להאי תנא דאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם דאל"כ איך תשב לנדה ג"כ הרי הוי חומרא דאתי לידי קולא דאם תראה ביום ט"ו אחר שהפילה תהי' שומרת יום כנגד יום ותטהר לערב של יום ט"ז ודלמא ביום שהפילה לא ראתה ולא ילדה וא"כ הוי ראיתה ביום ט"ו תחלת נדה אלא ע"כ דאיירי שהיא נדה ודאי או ע"י דם שראתה או ע"י פתיחת הקבר וגם אם לאו וולד הוא מה שהפילה היא טמאה ודאי משום נדה ולפ"ז כשיגיע יום השמיני היא עומדת בחזקת טומאה ולכן לא אמרינן ס"ס לטהרה דילמא זכר הוי וכן ביצא מקצת שלי' כשראתה דם עמו היא בחזקת טומאה ועל כן פריך שפיר היאך קפסק ותני שתמנה משני הרי לענין ראי' של יום ט"ו תבא לידי קולא וכן לענין חומר ב' וולדות דג"כ בשעה שדנין אותה לטהרה משום ס"ס היא עומדת בחזקת טומאת נדה ולכן בכל הני לא מטהרין משום ס"ס ולא משום דסתרן אהדדי. ומצאתי ראי' לזה בש"מ בב"ק שם שכתב בשם גליון וז"ל הקשה בתוספ' למה לא תהי' ביום ט"ו טהורה מטעם ס"ס וקשה כיון שמנתה י"ד של טומאה הרי היא בחזקת טומאה וא"כ היאך נוכל לה לטהר יום ט"ו מכח ס"ס וי"ל דחזקת טומאה במקום דאיכא ס"ס אינה כלום עכ"ל הרי שהחזיק קושית התוספ' רק במה שחולק על הרא"ה וס"ל דגם במקום חזקת איסור אמרינן ס"ס ובודאי שמוכח שהתוספ' סבירא להו כן אבל לפ"ז להפוסקים שבמקום חזקה לא אמרינן ס"ס אין ראי' דלא אמרינן שני ס"ס לקולא אף כשסותרין אהדדי וכיון דפסקינן כהרא"ה דבמקום חזקת איסור לא אמרינן ס"ס י"ל דאזלינן לקולא במקום ב' ס"ס בזה אחר זה כיון דאזלי ראיות התוספ'.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.