בנין ציון · חלק נ״ח סימן ה׳

ואין להביא ראי' דגם בכהאי גוונא סמכינן ארובא ולא נחשב דשיל"מ במה שאפשר להמתין ממה דסמכינן ארובא דבהמה אינה טרפה ולא מצרכינן לבדוק אחר י"ח טרפות דאע"ג דכתב רש"י חולין (דף י"ב) דהלכה למשה מסיני דסמכינן ארובא אפי' היכי דאפשר מ"מ אחר דאמרו רבנן דבדבר שיל"מ לא סמכינן ארובא למה לא נצריך מדרבנן לבדוק אלא ע"כ הטעם משום דאין ההיתר בודאי שיבא דדילמא תמצא טרפה א"כ יהי' מוכח דאפי' היכי שהמתנגדות לההיתר הוא האיסור מ"מ סמכינן ארוב ולא חשבינן לי' לדבר שיל"מ דיש לומר דבזה הטעם כיון שיש טורח בדבר ואין ההיתר בא מאליו לא נחשב דבר שיל"מ דאע"ג דממה שכתב הרשב"א הביאו הש"ע דכלי שנאסר בבליעת איסור שנתערב באחרים בטל ברוב ואין דנין אותו כדשיל"מ לפי שצריך להוציא עליו הוצאות להגעילו משמע דמשום טורח לבד לא בטל מלהיות דשיל"מ והרי גם מעשר שני מקרי דשיל"מ לדעת הר"ש והתוספ' והרא"ש מפני שיכול להעלותו לירושלים אע"ג שגם בזה יש טורח די"ל דאין זה דומה להטורח של בדיקת י"ח טרפות וגם מסתמא יש הפסד בזה אם נצריך שינתח הבהמה ויבדוק אחר כל הטרפות ולכך לא חשיב דשיל"מ ולא משום דאין ההיתר ברור בודאי שיבא.