בנין ציון · חלק נ״ח סימן ו׳

ובזה נלענ"ד שיש להשיב ג"כ על מה שכתב חתני נ"י להביא ראי' לדעת הרשב"א דהיכא שאין ההיתר בודאי שיבא לא נחשב דשיל"מ ממה דפליגי רבי מאיר ורבנן ביבמות (דף ס"א) בקטן וקטנה שלר"מ לא מיבמין קטן שמא ימצא סריס וקטנה שמא תמצא איילונית דחייש למיעוטא וחכמים מתירין דאזלינן בתר רובא שאינם סריס ואיילונית וכוותייהו פסקינן ולמה לא נאמר שיש כאן דשיל"מ שיכול להמתין עד שיגדלו ויתברר הדבר שאינם סריס ואיילונית והאיך סמכינן ארובא בדשיל"מ אלא ע"כ כיון שאין ההיתר בודאי שיבא שאפשר שימותו קודם שיתברר לא נחשב דשיל"מ ואם כדבריך יקשה על הש"ע למה כתב דעת הרשב"א בשם יש מי שאומר כיון דמוכח כן מהגמרא וכמו שהקשה הש"ך מגמרא דביצה והפלתי תירץ קושית הש"ך שאין משם ראי' אבל כדבריך הלא יקשה מראי' זו דקטן וקטנה. אמנם לפענ"ד לא נחשב דשיל"מ אם נצטרך אותם להמתין ולעגנם שנים רבות דודאי לא גרע זה מבאם צריך להוציא הוצאות להגעיל דלא נחשב דשיל"מ ולא דמי לדין הרשב"א להמתין כ"א יום לידע אם התרנגולת טרפה אף שכעת לא ידעתי ראי' מבוררת לזה דמשום עיגון איזה שנים לא יחשב דשיל"מ ועדיין צ"ע. כנלענ"ד הקטן יעקב.