בנין ציון · חלק ל״ד סימן ד׳

אמנם לכאורה יש להביא ראי' שמי שאכל ביוה"כ שוב ליכא באכילה שניי' איסור כרת ממה דאמרינן כריתות (דף י"ח) דעל מה דסבירא לי' רבי זירא שם ידיעות ספק מחלקות לחטאת אמר לי' רבא בר חנא לאביי מה אילו אכל חלב כזית שחרית ביוה"כ וכזית חלב במנחה ביוה"כ ה"נ דמחייב שתי חטאות (פירוש דיוה"כ במקום אשם תלוי קאי) אמר לי' אביי ומאן לימא לן דיוה"כ כל שעתא מכפר דילמא כולה יומא מאורתא ע"ש והלא יפלא וכי למשכח חיוב שתי חטאות באכילת יוה"כ צריך למינקט חלב הלא גם באכילת היתר יש חיוב ביוה"כ אלא ע"כ מוכח דכיון שכבר אכל שחרית ביוה"כ ליכא עוד חטאת באכילה במנחה, אבל מה אעשה שהתוספ' לא סבירא להו כן שדחקו לתרץ דלכך נקט חלב ולא היתר דא"כ הוי צריך למינקט ככותבת שהוא שיעור אכילת יוה"כ לכך נקט כזית חלב שהוא פחות הרי שפשיטא להו להתוספ' דאע"פ שאכל שחרית מ"מ יש חיוב כרת וחטאת למי שאכל שנית ביוה"כ ובאשר לא מצאתי חולק על זה צריך לחוש לדבריהם ולכן צריך לשער באכילת חולה ביוה"כ שלא להאכילו בין כשיעור שיש בו איסור כרת ובין פחות מכשיעור שעכ"פ אסור מן התורה רק מה שמספיק להוציאו מספק סכנת נפשות וקשה מאד לשער כן בכל אכילה ושתיי' שיותן לחולה ותמהתי שלא ראיתי לאחד מהפוסקים ראשונים ואחרונים שהעיר על זה במה שנוגע לאיסור חמור דכרת וצריך זהירות ובקיאות יותר מעיקר היתר אכילה שלזה יספיקו דברי הרופא שצריך להאכילו דרך כלל אבל בענין זה צריך לשער דרך פרט בכל אכילה ואכילה. כנלענ"ד הקטן יעקב.