בנין ציון · חלק כ״ז סימן ד׳

והנה לשון רמב"ם שהביא לשונו בש"ע שם מורה ג"כ כהטור שכ' מפני שאין לו משקוף באינו גבו' יו"ד פסול ומשמע מדיוקו דאם גבו' יו"ד חייב אף בעשוי' כקשת אבל הלא דבריו בעצמותן תמוהין וכמו שתמה הכ"מ והניח דבריו בצ"ע ואף שהבאר הגולה רוצה ליישב אין ישובו מספיק והט"ז ג"כ רוצה ליישב דבריו ואף שיש להטעים דבריו כמו שאכתוב בסמוך מ"מ לא העלה ארוכה לדברי רמב"ם דהנה מדברי רמב"ם יוצאים ב' דיוקים דאם הי' לו משקוף שוה וכמו צורה א' הנ"ל דהמשקוף שוה למעלה הי' חייב לרמב"ם אף זו שאינם גבוהי' יו"ד וז"א דהא הרמב"ם מצריך רגלים שוים גבוהי' יו"ד ותו אם היו הרגלי' גבוהי' יו"ד בשוה אף אם המשקוף עקום הי' חייב וזה הי' כדעת הטור הנ"ל אבל הלא הוא נגד פשטות הגמ' וכנ"ל ולב' קושיות הנ"ל לא הועיל תי' הט"ז מידי ואין דרך הטור לסמוך ארמב"ם ולהביא דבריו בסתם לפסק הלכה אם הוא נגד פשטות הגמ' ורי"ף ורא"ש וע' עוד בסמוך מזה. והנה יש עוד מבוכה ברמב"ם בענין הנ"ל דאף דפשטות הדין בכל מקום דפתח שאינה גבו' יו"ד כלל אינו פתח והוי כחור בעלמא ורמב"ם עצמו מלבד כאן שפסק שהרגלים צריכי' להיות גבוהי' יו"ד כ' עוד פי"ו ה' י"ט צה"פ צריכי' בו לחיים שיהיו גבוהין יו"ד ועם כל זה כ' פי"ז ה' י"ד דצה"פ מועיל בלמטה מיו"ד והוא תמי' גדולה והה"מ אף שנתעורר קצת אבל לא תמה עליו כדבעי למעבד ואני כתבתי בזה דבר החדשות בחדושי ואין רצוני להטריחך בזה והדברי' ארוכי' ותמו' שטור וש"ע כתבו דבריו סתם לפסק הלכה. עכ"פ זה הוא ודאי דרגלי' צריכין להיות גבוהין יו"ד (וק' כקו' א' הנ"ל) וכ"כ רמ"א בש"ע אדברי רמב"ם הנ"ל דאפי' בפתח שוה אם אינה גבו' יו"ד דפטור' וכ' דזה הוא כל שכן מדינא דרמב"ם הנ"ל ולפי פשטות לשונו הי' חייב בזה במזוזה וזה אינו מיושב בתי' ט"ז הנ"ל. וכיון דדברי רמב"ם סתומי' לא ה"ל לטור לפסוק כדיוק הב' הנ"ל היוצא מדבריו ובפרט לשטת ב"י שהטור לא ס"ל כרמב"ם לענין רגלים שוות רק כרש"י א"כ למה פסק בסתמ' דינו לענין קשת דחייב. והנה דברי רי"ף ברור מללו דמשקוף עגול לא מהני לענין צה"פ ורמב"ן במלחמות הסכים עמו ורא"ש הביא דברי רי"ף בסתמ' בהל' מזוזה וכן ריטב"א כ' כן בפירוש ודברי רמב"ם אינם מובנים ודברי טור קשים א"כ לא נוכל להקל בזה למעשה ומ"מ נר' דהך דינ' תלי באשלי רברבי דהנה ריטב"א כ' בסוגין וז"ל וי"מ (דלא) ממתניית' ולא מפי' אביי פשטי מידי בהא אלא מתניית' בעלמ' הוא דא"צ בצה"פ דדלמ' שאני הכא שאין אויר מפסיק וכו' ולא גרסו הא דא"ל אי תשכחנהו וכו' ולפ"ז הלכה כר"ש במקום ר"נ עכ"ל ושיטה הלז היא שיטת בעל המאור ולא נזכר שם הך תי' שכ' ריטב"א לדחות הראי' דאין צריך ליגע מבריי' ובאמת תי' ריטב"א אף דמצאנו כיוצא בו ב"ב דף קס"ב ע"ב גבי מלאהו בקרובי' ע"ש מ"מ ה"ל לבעה"מ להזכיר תי' הנ"ל והוא לא כ' שום טעם למה לא מוכח מבריי' כר"נ ופסק כר"ש דצריך ליגע אבל לא הבנתי למה ריטב"א מכניס עצמו לדוחק הלז ולהמציא ס' חדשה דנר' בפשיטות דבעה"מ ס' משקוף עגול מהני וחייבת במזוזה וא"כ אין שום ראי' דהא משקוף העגול הוא נוגע וזה פשוט מאוד. וא"כ תלי הך דינ' דקשת בזה לבעה"מ דפסק כר"ש כשר לצה"פ ולרי"ף וסיעתו דפסקו כר"נ פסול וכנ"ל ולפ"ז הטור ואנן דפסקי' כר"נ דא"צ ליגע מוכח כרי"ף דפסול. ולפ"ז י"ל קצת דעת הטור דגבי מזוזה חשש לחומר' לדעת רז"ה ופסק חייב אבל גבי מבוי מורה כעיקר הסכמתו דא"צ ליגע וממילא משקוף עגול פסול.