בנין ציון · חלק כ״ה סימן ג׳

והנה כתבת לבאר לך מה כוונת רש"י במה שכתב בשבת (דף קל"ז) ד"ה מאי לאו ומהא ליכא למשמע מידי עכ"ל כוונתו נראה פשוט דהרי אבעי' לי' אם בעינן מעל"ע ורצה לפשוט ממה דקאמר כיום הולדו דמשמע יום הולדו ממש והשיב על זה די"ל דעדיף מיום הולדו, וא"כ היוצא מזה דהאבעי' לא נפשטה דודאי גם לאידך גיסא לא נוכיח דבעינן מעל"ע דמי כתיב בפי' בברייתא דעדיף מיום הולדו וזה מה שכתב רש"י דמהא ליכא למשמע מידי לא להקל ולא להחמיר. וזה ג"כ כוונת הר"ן שכתב על מה שכתב הרי"ף ואפשטא דבעינן מעת לעת דלא מהסוגיא דשבת אפשטא אלא מסוגיא דיבמות וכוונתו כמשכ' לעיל דשם מוכח דפשיטא להגמרא דמדין הל"מ הוא דחשבינן הז' ימים מעל"ע. ובאמת זה מחליש הראי' מהרא"ש הנ"ל די"ל דגם הרא"ש לא כוון במה שכתב דכיון דספק נפשות הוא בעינן מעל"ע אלא לומר דאע"ג דהאבעי' לא נפשטה מכ"מ כיון דס"נ הוא אזלינן לקולא ובעינן מעל"ע ועיין משכ' בזה בספרי ע"ל ביבמות אבל מכ"מ יותר נראה כמו שכתבתי לעיל דאל"כ יקשה למה לא כ' הרא"ש כמו הרי"ף דמיבמות נפשטה אלא ע"כ כוונתו ליתן טעם דלכך בעינן מעל"ע כיון דס"נ הוא ולדון מזה גם על שאר ימים דנוגעים לס"נ. ולכן כיון דעכ"פ הראש לחד שיטה כ' בפי' דחשבינן הז' ימים דיולדת מעל"ע ואין לנו ראי' שחזר מזה וגם מתוספ' גטין (דף ח') שחשבו פי' זה דאגב אמי' הי' תוך ז' מעל"ע לדוחק אין ראי' דפליגי על הדין אלא שי"ל שהוקשה להם קושית הרא"ש בשו"ת הנ"ל וכן משמע מהריטב"א בעירובין שאזכיר לקמן שכתב בפשיטות בשם התוספ' שחושבין ז' ימים מעל"ע וא"כ ה"ה ג' ימים לכן עכ"פ לא יצא פסק התרומת הדשן (סי' קמ"ח) הביאו המג"א סי' ש"ל שלא חשבינן מעל"ע מכלל ספק ושפיר עבדי גדולי האחרונים שבזמננו שלא חששו לו דס"נ להקל.