בנין ציון · חלק כ״ה סימן ד׳

אמנם דע בני נ"י שמצאתי ראי' שדעת הר"ן ג"כ כדעת תרומת הדשן דלא חשבינן הג' ימים מעת לעת דעל מה דאמרינן נדה (דף ל"ח) אהא דאמר שמואל אין אשה מתעברת ויולדת אלא לרע"א או לרע"ב או לרע"ג יום דהוא דאמר כחסידים הראשונים דתניא חסידים הראשונים לא היו משמשין מטותיהן אלא מרביעי בשבת ואילך שלא יבואו נשותיהן לידי חילול שבת פי' רש"י אבל ליל שלישי וליל שני וליל מוצאי שבת לא דאי מתעברה למ"ש שמא תלד לרע"ג דמטי בשבת ונמצא שבת מתחלל שניתן רשות לחלל מפני סכנת הגוף ואם נתעברה ליל שני דלמא תלד לרע"ב יום דמטי בשבת ואם תתעבר ליל שלישי דלמא תלד לרע"א יום דמטי בשבת אבל הר"ן כתב כדי שלא יבואו נשותיהן לידי חילול שבת פי' כדי שלא יבא שבת תוך שלשה ללידתן ומשום דיולדת כל ג' ימים הראשונים מחללין עלי' את השבת ואע"ג דהיכא דלא קלט הזרע לאלתר לא אתי שבת תוך ג' כיון דברוב הזרע נקלט לא חיישי להכי עכ"ל הרי שדעת הר"ן כיון שלרוב הזרע נקלט לאלתר לא חיישינן רק לג' ימים שמיום התשמיש אחר רע"א יום שלא יבואו בשבת אכן קשה דאכתי איך שמשו בשבת דאם תתעבר תלד ביום רביעי וג' פעמים מעת לעת לא ישלמו עד ביום השבת ואכתי איכא מקצת חילול שבת וכל שכן אם תלד בערב של יום הרביעי שאיכא היתר חילול שבת עד סמוך למוצאי שבת ואפילו ליכא רק מקצת יום השבת תוך מעל"ע הרי ע"כ למקצת ג"כ חששו שהרי לפירוש רש"י שחששו שמא תלד בשבת ג"כ ליכא אלא מקצת שבת שיש לחוש בו לחילול ולא כל השבת וא"כ ה"ה לפי' הר"ן ניחוש לזה אע"כ דדעת הר"ן דלא חשבינן הג' ימים מעת לעת ולכן אם תלד ביום הרביעי שלמו הג' ימים בכניסת שבת. ואע"פ שלענ"ד ראי' זו נכונה שדעת הר"ן להחמיר מכ"מ נגד זה ראיתי בריטב"א עירובין (דף ס"ח) שכתב בפשיטות בשם התוספ' דז' ימים ליולדת חשבינן מעל"ע כאשר הזכרתי לעיל ולכן המיקל בספק נפשות לא הפסיד. כנלענ"ד הקטן יעקב.