בנין ציון · חלק קפ״ב סימן א׳

ב"ה קארלסרוהע, בחדש אדר שנת תקפ"ב לפ"ק. לכבוד אדמ"ו הגאון המופלא וכו' מ"ה אברהם בינג נ"י הגאב"ד ור"מ דק"ק ווירצבורג יע"א. שמעתי קושיא עצומה מאדמ"ו נ"י אמה דאמרינן בסנהדרין (דף י"ב) א"ר יהודה מעשה בחזקי' המלך שעבר את השנה מפני הטומאה ובקש רחמים על עצמו דכתיב כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל חזקיהו עליהם לאמר ד' הטוב יכפר בעד רבי שמעון אומר אם מפני הטומאה עברוה מעוברת אלא מפני מה בקש רחמים על עצמו שאין מעברין אלא אדר והוא עיבר ניסן בניסן ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש מפני שהשיאן את ישראל לעשות פסח שני ופי' רש"י לא עברה אלא השיאן לפסח שני שלא כדין לפיכך בקש רחמים על עצמו עכ"ל ומפרש בגמרא דבתחלה סבר נשים בראשון חובה ועמהן היו הטהורים רוב ישראל ודחה מיעוט הטמאים לפסח שני ולבסוף סבר נשים בראשון רשות דהוו להו טמאים רובא ורובא לא מדחו לפסח שני ולכן בקש רחמים על שדחה ישראל לפסח שני שלא כדין ועל זה הקשה אדמ"ו נ"י הרי בדברי הימים ב' פסוק י"ג כתוב ויאספו ירושלם עם רב לעשות את חג המצות בחדש השני וכן כתיב פסוק כ"א ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה וגו' הרי מוכח שעיבר חזקי' וכדעת ר"י ור"ש והיאך יפרש ר"ש בן יהודה את הפסוקים. והנה מצאתי בסמ"ג (עשין מ"ז) שכתב וז"ל ועיבור השנה למדנו מחזקי' מלך יהודה שכך כתוב ויועץ המלך ושריו וכל הקהל לעשות הפסח בחדש השני ואין לומר שפסח שני הי' שהרי פסח שני לא הוקבע לצבור לעשותו כי אם ליחידים כי לעולם הצבור עושין הראשון וכו' ועוד כי פסח שני אינו נוהג אלא יום א' שחיטתו בי"ד ואכילתו בליל ט"ו על מצות ומרורים לפי שפ"ש הוא תשלום לזביחת הפסח ואין תשלום לחג המצות והפסח שעשה חזקיהו בחדש השני כל הקהל עשו אותו וחגגוהו שבעה ימים בשמחה גדולה מצינו למדין שעיבר חזקיהו השנה מפני הטעם שכתוב שם לא יכלו לעשותו בעת ההיא כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלם עכ"ל הסמ"ג הרי מבואר כדברי אדמ"ו נ"י דמוכרח מהפסוקים שעיבר חזקי' השנה ולא עשה פסח שני וא"כ ביותר יש לתמו' איך יתיושב זה לדעת ר"ש בן יהודה.