אמנם לענ"ד י"ל שמה שפשוט להגאונים ז"ל שקרבן צבור הבא בטומאה אינו נאכל הוא ממה ששנינו בפסחים (דף ע"ו) חמשה דברים באין בטומאה ואינן נאכלין בטומאה והנה שם לא נאמר שאינן נאכלין כלל רק שאינם נאכלים בטומאה ואדרבה מדקאמר התנא ואינן נאכלין בטומאה ולא סתם ואינן נאכלין משמע שרק בטומאה אינם נאכלים אבל בטהרה נאכלים רק שלכאורה אין למצוא אופן שיהיו הכהנים המקריבים טמאים ויהא נאכל בטהרה שלא בלבד שע"כ אין כאן כהנים טהורים אם יקרב בטומאה למ"ד טומאה דחוי' בצבור אלא גם מפני שהקרבן נטמא בהקרבת הטמאים דאין לומר דמשכחת בלא הוכשר ואמרינן בפסחים (דף כ') שמשקה בית מטבחי' לא מטמאין ולא מכשירין שזה אינו שהרי אעפ"כ הוכשר בחבת הקדש כדאמרינן שם דחבת הקדש מכשיר וא"כ נטמא הקרבן אפילו לא הוכשר במשקה לא בלבד לשיטת הראב"ד שס"ל דחבת הקדש מכשיר מדאורייתא אלא אפילו לשיטת הרמב"ם ה' ט"א דאינו מכשיר רק מדרבנן הרי עכ"פ נטמא מדרבנן ולא נאכל אכן באמת שפיר משכחת שיהי' הקרבן נקרב בטומאה ואעפ"כ נאכל בטהרה שהרי הנגיעה בקרבן ע"י העובד ל"צ רק בשחיטה והפשט ונתוח להוצאת האימורים הנקרבים והרי שחיטה וכן הפשט ונתוח כשרים בזרים ובכהנים בעלי מומין ולפ"ז שפיר משכחת שאין כאן כהן טהור בכל המשמרות ושחט הזר או כהן בעל מום שהם טהורים את החטאת או זבחי שלמי צבור וקבל הכהן הטמא את הדם במזרק בלי שנגע בקרבן ואפילו יש חבור בקלוח הדם בין צואר הבהמה ובין הדם שבמזרק עם כל זה לא נטמא החטאת בכך דאמרינן טהרות (פ' ז') הנצוק אינו חבור לטומאה וכ"פ גם הרמב"ם ה' טומאת אוכלין (פ' ז') ואח"כ עשה הזר הטהור הפשט ונתוח והוציא האימורין ונתנם לכהן הטמא שהקטירם ואפילו ליתן האימורים במיגס עד שיבא הכהן המקטיר להקטירם כשר בזר כדאמרינן בפסחים (דף ס"ה) ע"ש וא"כ עשה הכהן הטמא כל העבודות דהיינו קבלת הולכת וזריקת הדם והקטרת האימורים כדינו מבלי שנגע בחטאת ונשאר טהור ואפילו בזבחי שלמי צבור שהכהן עושה תנופה בכבשים עם שתי לחם לא נטמאו הכבשים כיון דחיים הם ובהמה בחיי' לא מקבלת טומאה כדאמרינן בחולין (דף ע"א) ולכן אם יש כאן כהנים בעלי מומין טהורים יכולים לאכול הקרבן בטהרה שנקרב בטומאה ובכי האי גוונא איירי הסוגיא דב"ק (דף ק"י) וגם מה שפסק הרמב"ם ה' מעשה הקרבנות (פ' י') ומדוייק בזה ג"כ מה שנאמר במשנה ואינן נאכלין בטומאה לומר דאם אפשר להאכל בטהרה כגון שיש כאן כהנים בעלי מומין טהורים נאכלין הקרבנות דהיינו זבחי שלמי צבור ושעירי חטאת שאפשר שלא נטמאו.
בנין ציון · חלק קפ״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
