בנין ציון · חלק קפ״א סימן ב׳

שמחני מעכ"ת נ"י בחבור המופלג שהניח אחריו ברכה מר אביו זצ"ל אשר שלח לי ולמען הראות לו רק באחת כי שמתי עיני עליו אזכיר לו מה שראיתי בהחבור מדודו זקנו הגאון המופלג ז"ל קושיא אחת שכתב עלי' המחבר זצ"ל שהיא קושיא שאין עלי' תשובה וגם במפרשי הים נקראת קושיא חזקה ונוראה והיא על מה דאמרינן ב"ק (דף ק"י) אימא לבעלי מומין טהורין שבאותו משמר והקשה הגאון זצ"ל הרי ע"כ איירי שאין כאן כהן טהור כלל וא"כ הקרבן נעשה בטומאה והא קיי"ל דק"צ הבא בטומאה אינו נאכל וא"כ איך אמרינן דעבודתה דהיינו האכילה לבעלי מומין הרי לא נאכל כלל וסיים וצע"ג ולית נגר וב"נ דיפרקיני' ובמפרשי הים שם חתרו הגאונים אל היבשה בסברות דקות אשר אף שנכונות בעצמותן מכ"מ לפענ"ד רחוקות מפשטות הגמרא אמנם לענ"ד יש ליישב הקושיא בדרך פשוט רק בתחלה אזכיר שממש כקושיא זו כבר הקשו הר"י קורקוס והכס"מ על הרמב"ם ה' מעשה הקרבנות (פ' י' ה' כ"ג) שכתב שם ק"צ הבא בטומאה אע"פ שהטמאים מקריבין אותו אין חולקין עם הטהורים לאכול לערב מפני שאינם ראויים לאכילה והקשה שם הר"י קורקוס ג"כ קושיא זו כיון שהטמאים הקריבו אותו איך נאכל ותירץ בדוחק שכוונת הרמב"ם מה שכתב שהטמאין מקריבין אותו שהיו יכולים להקריבו אם אין כאן טהורים וזה ודאי רחוק מדעת הרמב"ם וגם מה שכתב הכס"מ שם דהרמב"ם איירי בקרבן פסח ובמחצה טהורים ומחצה טמאים לענ"ד מלבד שרחוק לפרש דעת הרמב"ם שמה שאמר קרבן צבור כוונתו לפסח ולא אמר בפי' קרבן פסח גם הלשון אין חולקין עם הטהורים לא משמע כן דלענין פסח מצאנו בכל מקום לשון נמנין על הפסח אבל לשון חולקין שהוא מהכתוב חלק כחלק יאכלו נאמר רק על חלוקת הכהנים בקרבנות שמביאין בעד הצבור והיחיד וגם התירוץ של מפרשי הים לא שייך על הרמב"ם.