בנין ציון · חלק ק״פ סימן ה׳

כללו של דבר שבכל מקום שצותה התורה מצו' או הזהירה על מעשה שלא לעשות אין הציווי רק על כולו ולא גם על רובו אם לא במקום שגלתה התורה בפירוש כן או ע"י הל"מ שגם רובו ככולו ומה דאמרינן בנזיר זאת אומרת רובו ככולו דאורייתא היינו לענין גלוח שערות דוקא שכן כתב השיטה מקובצת שם בשם הר' עזריאל וז"ל זאת אומרת רובו ככולו דאורייתא פי' בפאת זקן דאמר רחמנא לא תשחית אפילו לא גלח אלא רוב הפיאות חייב כאלו גלח כולן אמאי מדגלי רחמנא ביום השביעי יגלחנו גבי נזיר דלא הוי צריך דכתיב כבר יגלח אלא לאשמעינן דבעי תגלחת אחרונה גלוח כל ראשו שלא ישייר שתי שערות דבשער א' לא מקרי שיור ומדאצטריך הכא לרבויי כל ראשו ולא סגי ברוב ש"מ דדוקא הכא בנזיר בעינן שלא ישייר כלום וכן במצורע דכתיב כל בשרו ובלויים נמי על כל בשרם אבל בעלמא כגון בפאת זקן רובו ככולו עכ"ל הרי דס"ל דרק לענין גלוח גלי קרא דרובו ככולו אבל בעלמא לא וכן מוכח מדאצטריך למילף מנזיר וממצורע ומלוים דבפאת זקן רובו ככולו מכלל דמסברא בלא ילפותא לא הוי אמרינן כן ואין לומר דא"כ דמסברא אמרינן בעינן כולו דוקא ולא רובו ל"ל קרא גבי נזיר ומצורע ולוים דבעינן כולו די"ל דאצטריך למעט גלוח בעלמא דלא בעינן כולו דאי לא הוי כתיבי הני רבויי הוי אמרינן דגם בפאת זקן בעינן כולו ולא חייב ארובו.