בנין ציון · חלק ק״פ סימן ו׳

והנה התוספ' בנזיר שם כתבו אהא דאמרינן הא בעלמא רובו ככולו אמר הר"מ דבעלמא קיימא מיהו פאת זקן אמר ס"פ המצניע (דף צ"ד) דמלא פי הזוג מחייב דמשמע פורתא עכ"ל הרי דהר"מ לא ס"ל כפי' ה"ר עזריאל דעל פאת זקן קאי אכן דברי הר"מ שהביא ראי' מפ' המצניע צ"ע וכבר העיר באורח מישור כן דשם לא הוזכר כלל מפאת הזקן רק איירי לענין שבת וקרחה ע"ש וא"כ פי' ה"ר עזריאל א"ש ומה שלא הזכירו מפאת הראש י"ל דשם יש שיעור כמש"כ הרמב"ם בשם זקניו דלא יניח פחות מד' או לחד גרסא ממ' שערות כמבואר בטור י"ד (סי' קפ"א) וא"כ י"ל דזה שיעור הפיאה ע"פ קבלה שקבלו כן ומכ"מ צל"ע דלענין פאת הזקן לא הוזכר בפוסקים שיעור כלל ומדבריהם נראה דאם מניח חוט של שיער בלבד לא נקרא משחית פאת זקן שכן כתב (שם) הטור בשם הרא"ש וירא שמים יצא ידי כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל ולא כאותן שמניחין חוט כל שהוא על הפיאות כי לפעמים אין מכוונין על הפיאות עכ"ל וכן כתב הב"י בשם הסמ"ק וכ"כ ג"כ רבינו יונה באגרת תשובה וזה תימה דהרי מסוגיא זו דנזיר מוכח דאפילו במניח מיעוט הפיאה שודאי הוא יותר מחוט כל שהוא ג"כ נקרא משחית פאת זאן וחייב דרובו ככולו וצ"ע אכן בלא"ה כבר כתב הרא"ש כנ"ל ירא שמים לא יעביר תער על זקנו גם במניח חוט ויפלס דרכו במאזני צדק ומשפט. תם חלק חושן המשפט בעזרת מלך אוהב צדקה ומשפט. בו שם מבטחו, הקטן יעקב.