בנין ציון · חלק ק״פ סימן ד׳

הן אמת שלכאורה קשה על זה ממה דאמרינן בשבועות (דף י"ז) הנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו ואפילו כולו חוץ מחוטמו טהור וכתבו התוספ' שאם נכנס דרך פניו משנכנס רובו טמא אלמא דרובו ככולו וכן אמרינן בנגעים (פ' י"ג) דטהור שהכניס ראשו ורובו לבית טמא נטמא ע"ש אלמא דמשנכנס רובו נקרא בא אל הבית וזה ע"כ משום דרובו ככולו אבל י"ל דשם גלי קרא כן שהתוספ' בשבועות (שם) הקשו ותימא דדרך אחוריו נמי כשנכנס רובו יהא טמא מטעם דרובו ככולו וכו' וי"ל דא"כ לא הי' חילוק בין דרך ביאה לדרך אחוריו ואמאי כתיב והבא אל הבית דמשמע דרך ביאה עכ"ל הרי דעל ידי דגלי קרא והבא אל הבית ידענו שיש חילוק בין דרך פניו לדרך אחוריו ובבא כולו ע"כ גם דרך אחוריו טמא דלא גרע מכלים שבבית וע"כ מה דמיעט קרא הוא בבא רובו לחוד וממילא מוכח דדרך פניו גם ביאת רובו מקרי ביאה ולכן טהור שבא לבית טמא נטמא בשבא רובו לחוד אחר דגלי קרא דזה דרך ביאה הוא ויש לומר דמזה ילפינן ג"כ מה דאמרינן סוכה (דף ג') דיושב ראשו ורובו בסוכה יצא מדאורייתא דמדגלי קרא דבא ראשו ורובו מקרי ביאה אל הבית א"כ נקרא ג"כ ישיבה בסוכה.