בנין ציון · חלק קס״ה סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה - אם אמנם תקשה הקושיא לא הבנתי תירוץ הרב הגאב"ד דק"ק לייפניק נ"י שהרי בסנהדרין (דף קי"ב ע"א) בעי רב חסדא בהמת עיה"נ מהו דתתהני בה שחיטה וכו' וסלקא בתיקו א"כ לכאורה צריך להבין איך נסתפקו התוספ' אם הקרבן כשר כיון דעדיין לא נפשט ספק רב חסדא אם שחיטה לא מקרי לפי חרב ועושה אותה נבלה וצריך לומר דספק התוספ' הוא כיון דדרשינן שללה ולא שלל גבו' ולכן כל שהקדישה קודם שנעשה עיה"נ פשיטא שאין איסור עיה"נ חל עלי' אבל מסופקים אם נימא דההקדש חל גם אח"כ וממילא הוי שלל שמים ולא צריך לקיים בה דין עיה"נ או דלמא כיון דלשריפה קיימא לא חל שם הקדש עלי' אבל עכ"פ מבואר ע"י אבעי' דרב חסדא דאם נאמר דשחיטה מקרי לפי חרב אזי מקרי נבלה ומטמא וכמו שפי' רש"י בפירוש בסנהדרין (שם) ואיך רצה הרב נ"י לומר שהתוספ' מסופקים דלמא חל ההקדש כיון דע"י שחיטת הקרבן מקיים לפי חרב.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.