בנין ציון · חלק קס״ה סימן ב׳

כתב אלי - בחולין (דף ק"מ) בתוספ' ד"ה למעוטי כתבו וז"ל וצ"ע בבהמת עיר הנדחת אם עבר והקדישה והקריבה אם הוא קרבן כשר כיון דלשריפה קאי עכ"ל והקשתי קו' עצומה לפ"מ דאמרינן בב"ק בשור הנסקל אם הקדישו אינו מוקדש מכרו אינו מכור כיון דהוא אסור בהנאה פקע מיני' שם בעלים והוי כמקדיש דבר שאינו שלו וא"כ בבהמת עיה"נ דאסורה בהנאה היאך יעלה על הדעת דיהי' הקרבן כשר דהרי לא חל עלה שם ההקדש כלל כיון שאינה שלו ובודאי מיירי שהקדישה לאחר שנעשה עיר הנדחת דאל"כ לא חל שם עיה"נ דאמרינן בגמרא בפ' חלק שללה ולא שלל שמים וכמו שכתב המהרש"א בתוספ' הנ"ל והיא קושיא חמורה לענ"ד וכאשר באתי במכתב לפני הרב הגאון החריף מ"ה שלמה קוועטש נ"י אב"ד דק"ק לייפניק יע"א ושאלתי ממנו מענה השיבני וז"ל הא דאמרינן בשור הנסקל אם הקדישו אינו מוקדש אין הטעם משום דפקע מיני' שם בעלים אלא הטעם הוא כיון דאמרה התורה לסקלו דמי' להך דאמרינן בתמורה (דף כ"ד) אם אמר על הבכור שיהי' עולה ביציאת הרוב דלא אמר כלום דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין וא"כ גם בשור הנסקל דהתורה צותה לסקלו אינו חל ההקדש משום דדברי הרב ודברי התלמיד וכו' דהרי מבטל מצות התורה לסקלו מה שאין כן בעיה"נ דהתורה אמרה לפי חרב וא"כ גם בשחיטה מקיים לפי חרב לא שייך לומר דברי הרב ודברי התלמיד וכו' וא"כ שפיר חייל ההקדש עכ"ד הגאון הנ"ל נ"י.