א - רצה מעכ"ת נ"י לומר אחר שבירושלמי נמצא אמורא דס"ל זה חולץ וזה מקיים א"כ נראה שהאיסור לא הי' נתפשט בימיהם ותמהתי איך אפשר לקרוא לזה לא נתפשט האיסור שפשוט במשנה בגמרא ובפוסקים מפני דיעה יחידה ועוד הרי כבר כתב הרי"ף דמסתברא דגם ר' ירמי' דס"ל זה חולץ וזה מקיים לא ס"ל כן אלא ביש לו בנים דמסתמא ר' ירמי' לא חולק על סתם משנה וא"כ ליכא חולק בזה כלל באין לה בנים כנדון דלפנינו וגם אפי' לא הי' נתפשט בימיהם עכ"פ בימינו נתפשט דסברת ר' ירמי' כבר נשתקע והאיך נאמר דאם הטעם בטל גם הגזירה בטלה גם מה שפשוט למעכ"ת שהטעם לא שייך רק במקום שמתייבמים ולא אצלינו לא נלענ"ד ולא ידעתי האיך תלי זה בייבום דמה שדומה יבמה לאשת איש אינו ע"י הייבום אלא על ידי דאגידא בהייבם ולא מותרת להנשא לאחר עד שתחלוץ זה עושה אותה דומיא דאשת איש שלא מותרת לשוק עד שתתגרש א"כ איך תלה זה בייבום ולכן לענ"ד אין בזה אפילו סניף להתיר.
בנין ציון · חלק קמ״ח סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.