עוד כתב מר נ"י: אמנם הריב"ש כתב שם כי כל המנהג הזה הוא רק על קדיש דרבנן אחר הלמוד ולא על שארי קדישים. והא בורכא, שלא בלבד שלא נזכר מזה בריב"ש אלא אדרבא אפכא נראה שם שאף שהשואל לא הזכיר רק על מה שנהגו בספרד לומר קדיש דרבנן הוא השיב בשם רא"ה ז"ל שכתב בשם הר"מ ז"ל טעם תקנת הקדיש מפני המעש' וסיים ועל זה פשט המנהג לומר בנו של מת קדיש בתרא כל י"ב חודש עכ"ל וידוע דקדיש בתרא היא מה שנאמר בפוסקים על הקדיש שאומרים אחר התפלה ולשון זה עצמו הוזכר ברמ"א סי' שע"ו על קדיש יתומים הרי שמנהג אמירת קדיש יתום כבר הי' מנהג שפשט בישראל בימי הראשונים זה יותר משש מאות שנה ויסודתו בקדש.
בנין ציון · חלק קכ״ב סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.