ואשר הביא חתני נ"י ראי' נגד התוספ' ממה שכתב המרדכי סוף חולין נראה לראבי' הקונה הלחיים וכו' אע"ג דרוב בהמות כשרות הן קיי"ל כשמואל דאין הולכין בממון אחר הרוב והרי שם רוב גמור הוי מזה ודאי אין ראי' להלכה כיון דבעצמו חזר מתירוצו הראשון וכתב עוד תירוץ שני דרוב טרפות הריאה שכיח. וגם מה שהביא חתני נ"י ראי' מתוספ' בכורות דף כ' שכתבו דחזקת ממון עדיף מרובא וחזקה דאין הולכין בממון אחר הרוב ושם רוב גמור הוא וא"כ התוספ' בעצמם חלקו על סברתם לא ידעתי ראי' משם שהרי כתבו שם שאינו רוב גמור שנגד הרוב בהמות אינם מטנפים איכא רוב בהמות מתעברות כשמגיעות לזמן הראוי להתעבר. ולכן מכל זה אין ראי' נגד סברת התוספ' שהוכיחו חילוקם מכח קושיתם מסוגיא דסנהדרין דלא מצאנו לקושיתם תירוץ אחר אם לא שנאמר דברובא דאיתא קמן גם שמואל מודה דאזלינן בתר רובא וכמו שכתב התרומת הדשן לשיטת הריצב"א ואפילו נימא כן ג"כ לא שייך בנדון השאלה אין הולכין בממון אחר הרוב דאין לך רובא דאיתא קמן יותר מזה שרוב יושבי הארץ אינם כהנים ולוים.
בנין ציון · חלק ק״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.