בנין ציון · חלק ק״ה סימן ה׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אמנם בלא"ה כל דבריך בזה לא משיגים רק הטעם הראשון שכתבתי שאין שייך בזה אין הולכין בממון אחר הרוב ולא ב' טעמים אחרים שכתבתי דהיכא שלא נדון על ממון לבד אלא גם על איסור הולכין אחר הרוב ועוד שהכא לענין פדיון גלי קרא שנלך אחר הרוב מדכתיב ופדויו מבן חדש תפדה. אבל עוד השיג חתני נ"י מטעם אחר על כל הטעמים שכתבתי דאין שייך בזה רוב כלל דדלמא אזלה איהי לגבי בועל ע"פ גמרא דקידושין (דף ע"ג) דאמרינן שם אי דאזלה איהי לגבייהו הוי קבוע וכמחצה על מחצה דמי וא"כ הכי נמי בנדון השאלה נימא דלמא אזלה איהי לגבי כהן או לוי הבועל וא"כ הוי ספק השקול ואין מוציאין ממון מהמוחזק עכ"ד ודבריך בזה תמוהים דלפ"ז בכל פנוי' שילדה ואין כאן אב שיאמר בני הוא נימא שהוא ספק כהן ואסור לטמא למתים ולישא אשה פסולה לכהן ויהי' בן הזונה כשר יותר מבן הכשרה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא אבל באמת לא שייך בזה ספק השקול מכמה טעמים, בראשון, מה שהערת בעצמך ממה שהקשו הרשבא והריטבא שהרי בשתוקי ספק ספקא הוא דלמא לא אזלה איהי לגבי אלא הוא אצלה ותרצו דאיירי שהיו עדים שראו שהלכה אליו א"נ איירי בעיר שהיא מחצה על מחצה והרי כל זה לא שייך בנדון השאלה וא"כ לא הוי כאן ספק השקול אלא רוב ומיעוט דגם ס"ס הוא מטעם רוב ולכן הרשבא לא הזכיר בקושיתו שהוא ס"ס אלא שהוא רוב. שנית, לא שייך לומר דהוי מחצה על מחצה אלא אם מוחזק לנו שהמיעוט הוא קבוע אבל בלא מוחזק זה לא וכן נראה בפירוש ממה שכתב הש"ע אהע"ז סימן ו' ס' י"ח ראוה שנבעלה או שנתעברה בעיר אפילו לא הי' שוכן שם אלא עכו"ם אחד או חלל ועבד וכו' ה"ז לא תנשא לכתחלה לכהן שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי עכ"ל הרי דאפילו להחמיר בעינן לידע שקבוע הפסול אם נאמר כל קבוע כמחצה על מחצה דמי וא"כ בנדון השאלה שלא ידענו אם במקום שנתעברה הי' כהן או לוי קבוע היאך נאמר בזה כל קבוע כמע"מ דהוי ג' ספקות שמא אין כאן כהן ולוי קבוע ואת"ל שקבוע דלמא אזיל הבועל לגבה ואת"ל דאזלא איהו לגבי דבועל דלמא לא הוי כהן ולוי ובג' ספקות ודאי הוי רוב גמור להוציא ממון דגם אותם הסוברים בשיטה דפתח פתוח שהזכרת דגם בס"ס לא מוציאין ממון הוא מטעם דאין הולכין אחר הרוב דס"ס לא עדיף מרוב אכן בג' ספקות אפשר דמודו ועוד דכיון דבאנו לדון מטעם רוב כבר כתבתי הטעמים דהולכין כאן אחר רוב אפילו בממון. ועוד שלישית נ"ל דלא שייך בזה לומר דלמא הבועל כהן או לוי הי' דאף דאמרינן בעלמא כשם שזינתה ע"ז זינתה עם אחר היינו היכא שנוכל לומר שמא זינתה עם נכרי אבל לומר שמא זינתה עם כהן ולוי הרי להם יש חזקת כשרות וא"כ נגד חזקת ממון יש ג"כ חזקת כשרות דכהן ולוי ובכגון זה ודאי אזלינן בתר רובא. ולכן נלענ"ד ברור דהבכורים שנולדו מפנויות שנתעברו מנכרים צריכים פדיון כמו שכתבתי: הקטן יעקב.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.