ועוד מטעם שני נ"ל דלא שייך הכא אין הולכין בממון אחר הרוב ע"פ מה שכתבתי בספרי ע"ל ביבמות (דף כ"ב) שהקשתי אמה דאמרינן שם דממזר יורש את אחיו דדלמא לאו אחיו הוא דשמא זנתה גם עם אחר דחזקת כשרות לית לה וכן אמה דאמרינן שם (דף ל"ז) בספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא שהקשה הרשבא דניזל בתר חזקה ליבם ותירץ דאיכא נגד זה רוב יולדת לט' הוקשה לי הרי אין הולכין בממון אחר רוב ותרצתי דלא שייך כלל זה רק את נדון על ממון לבד כגון בהך דמקח וממכר דפליגי בי' רב ושמואל אבל היכא דעיקר הרוב הוא גם לדברים אחרים אלא שיש נפקותא גם לענין ממון בזה אמרינן כמו דאזלינן בתר רוב לשאר דברים אזלינן ג"כ לענין ממון ושוב מצאתי סברא זו גם בספר הכתובה ספ"ק דכתובות והביא כמה ראיות לזה והיא סברא נכונה מאוד ולכן כאן דודאי לא נדון שהולד כהן או לוי ליתן לו תרומה ומעשר או שימכור תרומה ומעשר שלו והדמים שלו כדין ספק כהן ולוי ואפילו להחמיר לא מספקינן לי' בכהן לאסרו בנשים איסורי כהונה משום דאזלינן בתר רובא ולכן בזה לענין ממון לא דיינינן להו כספקי כהן ולוי אלא אזלינן בתר רובא דישראלים ננהו.
בנין ציון · חלק ק״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
