בנין ציון · חלק ק״ד סימן ג׳

תשובה - גרסינן בבכורות (דף מ"ז) אמר רב פפא בדיק לן רבה כהנת שנתעברה מנכרי מהו ואמינא לי' לאו היינו דרב אדא ב"א דאמר לוי' שילדה מנכרי בנה פטור מחמש סלעים וא"ל הכי השתא בשלמא לוי' בקדושתה קיימא דתניא לוי' שנשבת או שנבעלה בעילת זנות נותנין לה מן המעשר ואוכלת אלא כהנת כיון דאי בעיל לה הוי זרה ע"ש ומזה יצא דישראלית וכהנת שילדה מנכרי בנה חייב לפדות וכן נפסק בטוש"ע (סי' ש"ה ס' י"ח) והשתא לפי דבריך אפילו הנכרי והיא מודים שממנו נתעברה מכ"מ נימא שמא מכהן ולוי נתעברה שהם ודאי אין להם נאמנות וא"כ פטור מפדיון והיאך הכהן מוציא ממון מספק אחר דקיי"ל כשמואל דאין הולכין בממון אחר הרוב ואפילו נוקי בהי' הוא והיא חבושים בבית האסורים הא אמרינן בחולין (דף י"א) דאעפ"כ אין אפוטרפוס לעריות ולכן נ"ל שלא שייך בזה אין הולכין בממון אחר הרוב מב' טעמים האחד ע"פ מה שכתבו התוספ' בסנהדרין (דף ג' ע"ב) שהקשו על מה דאמרינן שם בד"נ הלך אחר הרוב בד"מ לא כש"כ מהא דשמואל דס"ל אין הולכין בממון אחר הרוב ותרצו דרובא לרדיא לא הוי רוב גמור אבל ברוב גמור מודה שמואל דהולכין אחר הרוב וכן כתב גם הש"מ בב"ב (דף צ"ב) בשם גליון תוספ' והתוספ' בב"ק (דף כ"ז) סתמו דבריהם אבל כוונתם נראה ג"כ כמשכ' בסנהדרין והב"ח ח"מ סי' רל"ב פירש דבריהם דאף דאחד קונה מאה לרדיא מכ"מ יש ג"כ הרבה דקונין אחד לאכילה וכן לענין זרעוני גינה ע"ש ולפ"ז ברוב דנדון זה ודאי אין מבורר גדול ממנו שיש הרבה נכרים וישראלים בעולם מכהנים ולוים ולכן גם לדידן אזלינן בתר רובא ואע"ג דהתוספ' ספ"ק דכתובות אהא דאמרינן שם אם רוב ישראל ישראל להחזיר לו אבדה הקשו ג"כ מהא דשמואל שם לא הוי רוב ישראל רוב גמור דאף דבמקום הזה הוי רוב ישראל מכ"מ הרי רוב בעולם הם א"י אבל בנדון דלפנינו ודאי כהנים ולוים הוי מיעוטא דמיעוטא נגד שאר בני עולם ונחשב זה רוב גמור ומטעם זה צל"ע אמה שפסק בשו"ת צ"צ סי' קכ"ה באשה שלא ידעה אם כהנת ולוי' או ישראלית היא ונשאת והמליטה זכר דבנה פטור מפדיון דשמא כהנת או לוי' היא ואין הולכין בממון אחר הרוב ולענ"ד ע"פ דברי התוספ' הנ"ל זה אינו כיון דישראלים הוי רוב גמור ושוב מצאתי שגם המחבר נחלת צבי השיב עליו כן וא"כ הבו דלא לוסיף.