ועוד נ"ל שאפילו לא נחלק כטעמים הנ"ל מכ"מ ע"כ לענין פדיון גלי קרא דאזלינן בתר רובא מדכתיב ופדויו מבן חדש תפדה והיאך צותה התורה לפדותו מבן חדש ומעלה קודם שנשלמו לו י"ב חדש דלמא טרפה הוא ואמרינן ב"ק (דף י"א) בכור שנטרף פטור מפדיון ובשלמא לפי' רש"י דנטרף היינו שנהרג ל"ק אבל לר"ת שפירש נטרף שנעשה טרפה קשה אע"כ דלענין לקיים מצות פדיון גזירת הכתוב הוא דאזלינן בתר רובא ובזה מתורצת קושית השער המלך מבכור שנטרף ועיין בש"מ בב"ק שם ומכל הלין טעמין נ"ל שצריכים פדיון וצריך הבן י"ח לפדות עצמו מיד והבן עשרה כשיגדל כנלענ"ד הקטן יעקב.
בנין ציון · חלק ק״ד סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.