באר שבע · חלק ע״ד סימן ד׳

ואין להקשות א"כ פליג הטור על ר"ת מרא דשמעתא ועל אביו ורבו הרא"ש ז"ל והתוספות שכתבו בשם ר"ת צריך שיהו כל אותיות השם בתוך הדף ותו לא דמשמע דוקא לכתחלה לדעת הטור כמו שנתבאר והטור מסברא דנפשי' הוסיף לומר ולא יצא מהם כלל חוץ לדף לאשמועינן שיש עיכוב בדבר דאפילו בדיעבד פסול דיש לומר דלא פליג הטור כלום בזה על ר"ת וסייעתו משום דברי וקים ליה להטור שר"ת וסייעתו אע"פ שכתבו לשון צריך אפ"ה ס"ל לר"ת וסייעתו שיש עיכוב בדבר ואפי' בדיעבד פסול מכח הטעם והכרח שאכתוב בסמוך ולפי דעת בית יוסף בטור א"ח בסימן הנזכר החולק על הטור וכתב שאין הדיוק נראה בעיניו דאדרבה לישנא דצריך משמע שיש עיכוב בדבר וכתב שכן דעת רבינו יונה ז"ל בפרק הרואה וכ"ש לפי מה שכתבו הסמ"ג והמרדכי בשם ר"ת בלשון זה פירש ר"ת שאם נזדמן לו שם בסוף שיטה לא יכתוב חוץ לשיטה אפילו אות אחת כו' ורבינו ירוחם ז"ל כתב בלשון זה פירש ר"ת שאין יכול לכתוב ממנו חוץ לדף שום דבר כו' אין אנו צריכין לכל זה דפשיטא שיש עיכוב בדבר שכן משמע בפשיטות הלשון ומוכרח הוא דזיל בתר טעמא למה צריך שיהו כל אותיות השם בתוך הדף ולא יצא מהם כלל חוץ לדף אפי' אות אחת אע"פ שבשאר תיבות ס"ת יכול לכתוב שתי אותיות חוץ לדף הלא אין הטעם משום נוי אלא הטעם הוא כמו שכתב מורי ורבי הרב הגדול מהר"ם יפה בעל הלבושים וז"ל צריך שיהיו כל אותיות השם בתוך הדף ולא יצא מהם כלל חוץ לדף כדי שיהיו מיוחדים בפנים יחוד גמור ולא יצאו חוץ למחיצתן לתת ח"ו כח לחיצוניות משא"כ כשתולין אותו בין השיטות שכולו בפנים והבן עכ"ל א"כ פשיטא שיש עיכוב בדבר.