וכיון שכתבו הפוסקים כל הדינים המפורשים בזאת המשנה הנ"ל לא הוצרכו עוד לכתוב דאסור לדיין לדון היכא דגלה דעתו קודם משום דממילא נלמד ופשוט הוא דזיל בתר טעמא למה מוציאין את הבעלי דינין לחוץ בשעת משא ומתן של הדיינים ושלא יאמר אחד מן הדיינין כשיצא אני מזכה וחבירי מחייבים כו' שהוא כדי שלא ידע החייב מי חייב אותו כדי וכו' כנ"ל א"כ מה לי אחר הדין או קודם הדין דכיון שגלה דעתו קודם איש פלוני זכאי איש פלוני חייב אסור לו לדון אח"כ כדי שלא ידע החייב מי חייב אותו כדי וכו' ומשום לא תלך רכיל בעמיך וכו'.
באר שבע · חלק ע״א סימן מ״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.