ועוד קשה דאם איתא שהיה אפשר לפרש דהאי עובדא איירי בצלאן מחוברים יחד ממש א"כ יש לתמוה ולהפליא הפלא ופלא מה מקום היה להו להגאונים קמאי דקמאי ז"ל ומכללם התו' בפרק כיצד צולין ובפרק בתרא דע"א להביא ראיה מהאי עובדא דהלכתא כרב דאמר ריחא מילתא היא כבשר שחוטה שצלאה עם בשר נבילה מדאסרה רבא מפרזיקיא למיכליה בכותחא משום דקסבר ריחא מילתא היא ומעשה רב וגם מר בר רב אשי הסכים עמו ואוסר אפילו במילחא והלכה כמותו בר מתרי מילי וגם הרי"ף שהשתדל בכל עוז כחו לדחות ראיה זו בפרק גיד הנשה וכתב וז"ל והא דתני רב כהנא פת שאפאה עם הצלי אסור לאכלה בכותחא וההיא ביניתא דאיטווא בהדי בישרא ואסרה רבא מפרזיקיא למיכליה בכותחא לא כרב בלחוד אסרה אלא אפילו כלוי אסירי למיכלינהו בכותח מאי טעמא כיון דשרי למיכלינהו בלא כותחא אי שרית להו למיכלינהו בכותחא אישתכחא כמאן דשרי לאטוויי בשר שחוטה בהדי בשר נבילה לכתחלה ולוי לא קא שרי הכין אלא בדיעבד דהא לוי שצלאו קאמר ולא קאמר צולין לכתחילה ועוד דהאי פת שאפאה עם הצלי כיון דשריא בלחוד בלא כותחא הויא לה כדבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל כו' ולא משום דסבירא לן כרב עכ"ל.
באר שבע · חלק ל״ה סימן י״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.