ועוד קשה דאם איתא כדפירש הגאון ז"ל לדעת הרמב"ם דהוא סבר דהאי עובדא לא איירי בצלאו בתנור אחד כדפרש"י אלא צלאו עם בשר ממש איירי והוא סבר דהלכתא כמר בר רב אשי א"כ לא תמצא בגמרא מקום מוציא הדין שכתב הרמב"ם דגים שצלאן עם הבשר אסור לאכלן בחלב שהרי אפשר לומר דלא אסרה רבא מפרזיקיא למיכליה בכותחא אלא משום שבלע הדג ממשות של בשר אבל אם צלאן בתנור אחד ולא נגעו זה בזה לא היה אוסרה רבא למיכליה בכותחא משום דקסבר ריחא לאו מילתא היא וא"כ קשה למה כתב הרמב"ם דאם צלאן בתנור אחד אסור לאכלן בחלב ואי אפשר לומר שלא כתב דין זה על פי האי עובדא אלא הוא הוציא דין זה מדין פת שאפאה עם הצלי דא"כ היה כותב ויראה לי כמנהגו המפורסם.
באר שבע · חלק ל״ה סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.