וקשה לי על פירושו טובא חדא דא"כ לא ה"ל לסמ"ג לומר מלת כאן דמשמע דוקא כאן ולא במקום אחר והא ליתא שהרי אפילו באיסור דעלמא שבכל התורה כולה מותר גם כן בישראל יוצא ונכנס אע"פ שאין הע"א מסיח כלל כדתנן המניח נכרי בחנותו כו' ואי אפשר לומר דנקט כאן לאשמועינן דאפי' כאן יש להתיר בישראל יוצא ונכנס בע"ג דאיכא למיקם עלה דמילתא ואתא לאפוקי מדעת ריב"א דאסר אפילו בישראל יוצא ונכנס וע"כ צריך לומר דלא אסר אלא דוקא כאן מטעם כיון דאיכא למיקם עלה דמילתא אבל בעלמא מודה ריב"א דשרי בישראל יוצא ונכנס דהא בודאי לא פליג על הא דתנן המניח נכרי בחנותו כו' וכדמשמע מדקדוק מלת זה דכתב הסמ"ג בשם ריב"א דהא ליתא חדא דא"כ הוה ליה לומר אפילו כאן ועוד דפשטא דלישנא מתחלה ועד סוף לא משמע כן ועוד קשה דאם איתא דסבר הסמ"ג דלא שרי אלא דוקא בישראל יוצא ונכנס א"כ קשה למאי איצטריך הסמ"ג להביא ראיה מהא דאמרינן בפרק אין מעמידין ע"א נהי דאאיסורא לא קפדי אנקיותא קפדי דמהיכא תיתי לאסוקי אדעתין דטעמא דמירתת לחוד לא סגי לסמוך עליו להתיר בישראל יוצא ונכנס דהא תנן המניח נכרי בחנותו אע"פ שישראל יוצא ונכנס מותר אע"פ שאין שייך כלל לומר שם טעם זה דקפדי אנקיותא ואפ"ה מותר בישראל יוצא ונכנס לחוד ואע"פ דאיסור דאורייתא הוא כל שכן שאינו אלא איסור דרבנן.
באר שבע · חלק כ״ה סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.