ואין לומר כמו שנראה לכאורה מריהטא דלישנא של בית יוסף שהוכרח הסמ"ג לכתוב גם טעם זה דקפדי אנקיותא דלאו משום טעמא דמירתת לחוד לא היה כתב הסמ"ג דשרי בישראל יוצא ונכנס כיון דאיכא למיקם עלה דמילתא והיה מסכים לדעת ריב"א כיון דאיכא תרי טעמי חדא דמרתת ועוד דקפדי אנקיותא לכן שרי בישראל יוצא ונכנס אע"ג דאיכא למיקם עלה דמילתא דזה ודאי טעות גמור הוא שהרי הסמ"ק ושאר מחברים לא הזכירו כלל סברת ריב"א ואפ"ה כתבו אלו שני טעמים דמרתת ודקפדי אנקיותא וא"כ כל מה שיש לפרש לדעתייהו יש לפרש גם כן לדעת הסמ"ג.
באר שבע · חלק כ״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.